שוק חג המולד וחלה נורווגית

אני לא יודעת איך אזרתי אומץ ויצאתי מהבית בבוקר של מינוס 2 מעלות, כנראה כי הבטחתי לקתרין שאגיע, ולהאנה שאעזור בדוכן. בכניסה לבית הקהילה הגסטרונומית שהקימה האוניברסיטה עבור הסטודנטים, מקבלים את פנינו פטר ומת'יאס, לבושים בסוודרים מעוטרים וצלילי שירי חג המולד בוקעים מהרמקולים הקטנים שעל הדוכן המאולתר שהקימו בשוק חג המולד שלנו. כמו שהבטחתי, בדרך לשוק עזרתי להאנה ולטסה לקטוף עלים ירוקים ואדומים, הן הכינו ביחד עוגיות בצורת כוכבים עם קרם מלמעלה, צ׳וניינג הכינה תבשיל קינמון חמים ומתקתק, גרטה הכינה ג׳ינג׳ר ברדס וחבורת הציידים-שפים שלנו קנתה חזיר שלם ממנו הם הכינו כל מיני מטעמים ועטפו אותם בחגיגיות.

 

שוק חג המולד, או הקריסטמס מרקט, הוא מצד אחד חלק מאותה התמסחרות של החגים (מישהו אמר פסטיגל?) שלעתים מרתיעה את השמרנים, אבל דווקא מאחורי המסורת ה״קפיטליסטית״ הזו עומדים גם רעיונות של שיתוף, קהילתיות וחיזוק הכלכלה המקומית לפני סוף השנה. שוק חג המולד הראשון התקיים בעיירה הגרמנית דרזדן בשנת 1434, אבל יש עוד עדויות מהמאה ה-13 על שווקים בפרנקפורט ומינכן במתכונת דומה. כיום, כ-2,500 שווקי חג מולד הפרוסים בכל אירופה מושכים אליהם בסביבות ה-160 מליון מבקרים, שמוציאים מכיסם קרוב ל-5 מיליארד יורו בשנה. תוספת שנתית לא רעה לכיסם של יצרנים קטנים בעיירות נידחות ביבשת הקרירה.

 

בכניסה לשוק חיכתה לנו המדורה שסטפן הכין, ולידה מונח מוט ברזל כבד, עליו הונחו נקניקים בעבודת יד שיספגו את העשן, וסביב האש יושבים סטודנטים מכל ארצות העולם ולוגמים מהגלו-וויין, יין אדום מתובל ומחומם. סטפן מגיע מגואטמלה, שם עבד בקייטרינג של אבא שלו, וביחד הם היו מכינים מדורות כאלו, ומבשלים מיני סוגי בשר מהראש ועד זנב, כששום חלק לא הולך לפח.  

 

אז בשוק הקטן שלנו אמנם אף אחד לא עשה מליונים, וקתרין, חברתי הנורווגית, שאירגנה את השוק, עבדה ללא הרף והוציאה מהמטבח הקטן  מנות חורפיות כמו וופל נורווגי בצורת לבבות, פרנץ׳ טוסט עם קצפת, מרשמלו ואת המנה שהכי תפסה את עיניי ובסופו של דבר גם את הבטן הרעבה שלי - בצק לבנבן שנכרך סביב מקל עץ, אותו הנחנו מעל לאש החמימה שבתוך דקות ספורות הפכה את הבצק הרך לחלה קריספית ומתוקה.

 

לאחר ההופעה של לאה הגרמניה היפה, ששרה שלושה שירי חג מולד וניגנה לנו ביוקללה, ואחרי הדלקת נרות החנוכה שערכתי בגאון, ישבנו כולנו סביב המדורה, מבשלים את שאריות החלה, ואני הסתובבתי וניסיתי את המצלמה החדשה שקיבלתי, חושבת על החורף התל-אביבי החם שאני מפספסת, ושואלת את עצמי מתי הייתה הפעם האחרונה בארץ שככה ביום חורפי הדלקתי אש מבשלת עם חברים לבושי סוודרים.

 

למתכונים:

 

חלה על מקל

ה-Pinnebrød (לחם טוויסט בנורווגית), הוא מנת מדורה פשוטה שמשדרגת את מסורות הקרטושקעס והמרשמלו שלנו, ומערבת את כל הסובבים בהכנת לחם שרוף קצוות ומתקתק:

 

מרכיבים ל-10-15 מקלות:

500 גרם קמח (אפשר גם מחיטה מלאה)

2 כפיות אבקת אפייה

5 כפות סוכר

1 כפית מלח

100 מ"ל שמן לבישול (קנולה או חמניות)

200 מ"ל מים פושרים

  1. בוחרים את ה"שיפוד": אפשר לצאת ביחד לחצר או לפארק הקרוב ולאסוף כמה מקלות טריים וחזקים, לא עבים במיוחד, ולגלף מעט את הקצוות העליונים.

  2. מערבבים את כל החומרים היבשים ומדללים לאט ובעדינות עם המים והשמן תוך כדי לישה עד שלבצק יש מרקם של פלסטלינה.

  3. לוקחים בעזרת הידיים גוש בצק בערך בגודל של כדור טניס, ומלפפים אותו סביב מקל. ממשיכים עד שנגמר הבצק/המקלות.

  4. אופים את הלחם מעל הגחלים הלוהטות בתנועות סיבוביות (אש ישירה עלולה לשרוף אותו מבחוץ ולהשאירו רך מבפנים). הלחם מוכן כשהוא שחום מבחוץ, בתאבון!

אפשרויות לשדרוג המנה:

אפשר לשפד נקניקיה על המקל וללפף את הבצק מסביבה, או להוסיף לבצק קצת גבינה מגוררת או קינמון.

 

וופל נורווגי

הגרסה שכולנו מכירים לוופל הבלגי המפורסם, היא בעצם מעין וריאציה ניו-יורקית ל"בריסל וופל", הוופל המקורי שמופק מבצק שמרים וחלבוני ביצה. הגרסה הנורווגית היא דקה יותר, מתבשלת בתבנית של לבבות, כשהבצק הוא מתקתק והתוספות נותנות טוויסט חמוץ. חבריי הנורווגיים נוהגים להביא איתם מביקורי המולדת גבינה חומה בשם "ברונוסט" ולהגיש אותה מעל הוופל לצד חמאה. הברונוסט היא גבינה המופקת ממי חלב של פרות או עיזים, אשר מבושלים במשך שעות ארוכות על אש קטנה ועוברים תהליך קירמול שהופך אותם למתוקים וחומים. הגבינה אמנם מאוד מפורסמת בארצות הנורדיות, אבל כמעט ולא ניתן להשיג אותה בשום מקום אחר, ועל כן אני ממליצה על הדבר הכי קרוב בטעמיו לברונוסט - ריבת חלב עם מעט מלח. אם תרצו, אפשר גם להסתפק בשמנת חמוצה, ריבת חמוציות, ו/או קצפת מתוקה. לא הייתה לי בבית את תבנית הלבבות שקתרין השתמשה בה, אבל מצאתי בשוק הפשפשים "וופל פרס" ישן מברזל כבד, אותו אפשר לשים על האש ולבשל את היציקה בתוכו. אם אין כזה, ניתן להשתמש במחבת פסים כבדה או בטוסטר לחיצה רגיל.

 

 

 

 

 

מרכיבים:

400 גרם קמח

5 כפות סוכר

1 כפית אבקת אפייה

1 כפית הל טחון

400 מ"ל חלב

5 ביצים

100 גרם חמאה מומסת

 

  1. מנפים את כל החומרים היבשים אל תוך קערה ומדללים לאט לאט עם מעט חלב. מערבבים היטב כדי למנוע גושים.

  2. מוסיפים את הביצים ואת החמאה המומסת, מערבבים היטב ומניחים בצד לחצי שעה, נותנים לבלילה מעט לתפוח.

  3. בתבנית וופלים/מחבת פסים כבדה/טוסטר לחיצה, אופים את הבלילה, ומגישים לצד שמנת חמוצה עם ריבת חמוציות, חמאה וסוכר / ריבת חלב / קצפת מתוקה

 

גלו וויין - יין חם ומתובל

עוד במאה ה-2, נהגו הרומאים לחמם ולתבל את היין האדום שלהם במיני תבלינים מארצות רחוקות שהביאו עמם הסוחרים, ומשם הפיצו את המנהג בארצות אותן כבשו. בספר הבישול מימי הביניים שיצא בשנת 1390, "The Forme of Cury", פורסם המתכון הראשון ליין החם, ובו תבלינים שרק בעלי ההון יכולים היו להשיג, ובהם קינמון, פלפל שחור, הל, ציפורן, ואגוז מוסקט.

אמנם בנורווגיה ניתן לרכוש את ה"גלוג" (gløgg), מעין גלו וויין מבוקבק, בחנויות המשקאות המולאמות, אך חבריי הנורווגיים הכינו את הגלו וויין כמו שהם אוהבים, והנה המתכון: (בבקשה הרשו לעצמם להוסיף תבלינים או לגרוע על פי טעמכם האישי):

 

 

מרכיבים:

1 ליטר יין אדום, פשוט אבל טוב, צעיר, פירותי, ובלי הרבה טאנינים.

1/2 כוס ברנדי או קלבדוס

1 כוס מים

1 תפוז גדול פרוס (אפשר גם תפוח חתוך לקוביות)

5-6 מסמרי ציפורן

1 אגוז מוסקט - 10 גירודים / כפית שטוחה של אבקת אגוז מוסקט

1 מקל קינמון

2 כוכבי אניס

 

אופן ההכנה

  1. מכניסים לסיר גדול את כל המרכיבים מלבד היין והברנדי ומבשלים על אש בינונית. מביאים לרתיחה ומנמיכים את האש. לאחר כחצי שעה הנוזל יצטמצם, מוסיפים חצי כוס יין כדי להחדיר טעמים וליצור מרקם סירופי, ומבשלים על אש נמוכה לעוד חצי שעה.

  2. מנמיכים עוד את האש ויוצקים את בקבוק היין והברנדי, מביאים לרתיחה, ומבשלים בחום עדין במשך כחמש דקות, אפשר גם יותר אם אתם מעוניינים לצמצם את כמות האלכוהול, שיתאדה עם הארכת הבישול.

  3. יוצקים לכוסות ומגישים חם!



הכתבה עלתה במאקו


 

Please reload

July 20, 2019

November 7, 2017

September 1, 2017

Please reload

© 2016 כל הזכויות שמורות למיכל לויט